הבלוג של ניר טובר

עבודה לקורס טיפוגרפיה אצל אמיר חסון. המטרה הייתה לקחת בית/שורה/מילה/אות משירו של ברטולד ברכט, ולשלב אותו עם אימג' מסויים. חוט התייל תפס את דימיוני, וההכלאה בינו בין גופן האות של פרנק-ריהל הניב תוצאות מאוד מעניינות. הפוסטר (התמונה מימין) הוא בגודל 100cm x 70cm. ניסיתי ליצור את הפוסטר בחוט ברזל אמיתי, אך ללא הצלחה לצערי…

על הקיר כתוב בגיר:

הם רצו במלחמה.
מי שכתב מילים אלה
כבר נפל.

הצעירות מתחת לעצי הכפר
בוחרות באוהבים.
המוות גם הוא בוחר.

אולי
אפילו העצים לא יוותרו בחיים.

לילה
זוגות הנשואים
שוכבים במיטות. הנשים הצעירות
תלדנה יתומים.

הצעירים יושבים כפופים על הספרים
לשם מה הם לומדים?
שום ספר אינו מלמד
איך אדם תלוי בגדר-תיל
ישיג קצת מים.

תעשיית מלחמה

מורידים עמק
ומקימים בור.

הפיהרר יספר לכם: המלחמה
תמשך ארבעה שבועות. כשהסתיו יבוא
תשובו לבתיכם. אבל
הסתיו יבוא ויילך הרבה פעמים, ואתם
לא תשובו.

הצבעי יספר לכם: המכונות
יעשו זאת למעננו. מעטים מאוד
יצטרכו למות. אבל
אתם תמותו במאות אלפים, בכמויות
שלא נראו מתים עד-כה מעולם.
כשאשמע שאתם בקוטב הצפוני
ובהודו ובטראנסואאל, אדע
איפה למצוא את קבריכם בבוא העת.

גנרל, הטנק שלך הוא רכב חזק,
הוא רומס את היער, הוא מוחץ מאה אנשים.
אבל יש לו חסרון אחד:
הוא זקוק לנהג.

גנרל, המפציץ שלך חזק.
הוא טס מהר מן הסופר, הוא עומס יותר מפיל.
אבל יש לו חסרון אחד:
הוא זקוק למכונאי.

גנרל, האדם שמיש מאוד.
הוא יודע לטוס, הוא יודע לרצוח.
אבל יש לו חסרון אחד:
הוא יודע לחשוב.

ברטולד ברכט, 1938.