הבלוג של ניר טובר

נתקלתי בבלוג מאוד מעניין, קוראים לו you thought we wouldn't notice, והוא בלוג המוגדש להרגשה הזו של:
"הממ…. לא ראיתי את זה כבר איפשהו??". כלומר עבודות/יצירות שהועתקו, ללא בושה, לשימוש מסחרי אחר.
 האתר כותב בעיקר על עיצוב (כי זה הכי קל לגנוב), אבל גם על: ביגוד, סרטים, אומנות, מוזיקה, אינטרנט, צילום, עיצוב, גרפיטי ופרסום. מה שעוד מיוחד בבלוג הזה, זה שהוא בעצם שיתופי. כל אחד יכול להירשם ולכתוב בו.

עבודה של האמן רחוב btoy

הפרסומת לרכב החדש של ניסאן

צילמת תמונה מעולה, העלתם אותה לפליקר ופתאום ראיתם אותה בתפריט של המסעדה הקרובה לביתכם?
ריססתם גרפיטי מגניב ולהפתעתכם הוא מקשט עכשיו חולצה בקסטרו??
יצרתם קטע מוסיקלי חדשני, ופתאום אתם שומעים אותו ברשת ג' מפרסם סופר-מרקט???
תכתבו על זה!

מימין: פוסטר לדיסק של לו ריד שעיצב Sagmeister בשנת 1996.
משמאל: הפוסטר לסרט החדש של של ג'ים קרי משנת 2007.

קצת על גניבה מול השראה:

חוץ ממקרים מאוד ברורים של העתקה, קשה מאוד לדעת לפעמים אם עבודות מסויימות נעשו אך ורק בהשראה ממקור אחר. במיוחד בעולם העיצוב והאומנות, שהם ביסודם תחומים וויז'ואלים. ברגע שראית עבודה של מישהו אחר, אי אפשר למחוק אותה מהזיכרון, והיא כנראה תשפיע עליך מעכשיו והלאה (במיוחד עם זו עבודה טובה). השאלה היא איפה עובר הגבול הדק הזה?

כמה פעמיים, במסגרת הלימודים, ראינו עבודות אומנות שנעשו בידיעה מלאה על עבודות מאוד דומות שנעשו ע"י אמנים אחרים. לרוב במקרים אלה, זה נעשה כפירוש מחדש של הנושא, והוספת נקודת המבט המקורית של האמן על עבודות של קודמיו. אני חושב שכשלוקחים עבודה של מישהו אחר, רק בגלל חוסר יצירתיות/תקציב דל/חוסר בזמן/חוסר איכפתיות, אז מתחילה הגניבה.

עבודת גרפיטי של Phibs

אותה עבודת גרפיטי מפרסמת סייל בחנות כולבו גדולה

מה שעוד מעניין בבלוג הזה, זה שהרבה מאוד מהדברים האלה, נעשים ע"י חברות ענק (למשל HP ו- Nissan), שיש להם תקציבים כמעט בלתי מוגבלים לעיצוב ופירסום אבל משום מה החליטו שלהעתיק אומנות רחוב או סלוגנים לפרסומות, זה בסדר.

קצת על Creative Commons:

קריאייטיב קומונס, זה דבר נפלא שבעצם קובע מה אפשר ואי אפשר לעשות עם עבודה/יצירה מסויימת.
אם אני למשל צילמתי משהו, והחלטתי שבמקום "כל הזכויות שמורות" אני רוצה לשתף את התמונה שלי עם שאר העולם, אני יכול לתת לה רשיון של CC וככה אנשים אחרים יודעים שהם יכולים להשתמש בתמונה שלי, בצורה חוקית.
אני חושב שהרשיון הכי נפוץ של CC, זה רשיון לא-מסחרי: מה שאומר שכל אחד יכול להשתמש בתמונה כל עוד זה לא למטרה מסחרית. וכמובן שהוא צריך לתת קרדיט (נימוס בסיסי). יש הרבה סוגים של רשיונות CC, חלקם אפילו מרשים שימוש מסחרי, והם תקפים להרבה תחומים: סאונד, ווידאו, תמונה, טקסט, תוכנה. אחד האתרים הגדולים (והנפלאים) שעושים שימוש ברשיונות CC זה כמובן פילקר. שנותן לכל משתמש להחליט איזה רשיון לפרסם לכל תמונה. לאחר מכן, אפשר לחפש באתר תמונות המיועדות במיוחד לשימוש מחדש, ולדעת שאפשר להשתמש בהם בהסכמה.

אז אם יש לכם עבודות מעניינות שאתם יכולים להוציא לעולם, תעשו אז זה! זה כיף, וזה נחמד לקבל את הקרדיט.