הבלוג של ניר טובר

בשבוע האחרון העברתי את זמני באחת ממערכות העיתון הגדולות בארץ, כדי להתחיל לעבוד במערכת כגרפיקאי (צריך לשלם על אלכוהול איכשהו…). מערכת של עיתון אפשר לתאר בכמה דרכים, ואחת מהם היא: לא החלטית.
כל חמש דקות משתנה וזז אלמנט כל שהוא. הכתבה הופכת מ-300 מילה, ל-250 מילה. הפיסקה זזה מעמוד אחד לאחר. תמונות גדלות וקטנות בקצת מסחרר. הכל מאוד דינמי עד שמגיעה השעה שצריך לסגור כבר לדפוס והכל מתאפס במקומו שניות לפני. בניגוד מוחלט לזה, ב- Wired כותבים על עיתון הודי, שעדיין יוצא לאור כשכולו בכתב יד קליגרפי.

כותבת קליגרפית בזמן עבודה על עמוד

צוות העיתון מורכב מ- 6 אנשים, שארבע מהם נקראים "כאתיבים" שהם בעצם כותבי העיתון המקדישים את עצמם לכתיבה קליגרפית של שפת האורדו העתיקה (שפת הקוראן). הם עוסקים בכתיבה מסוג זה למעלה מ-20 שנה. כתיבת עמוד אחד בעזרת עט קליגרפית, דיו וסרגל לוקחת כ- 3 שעות. אם הקליגרף עושה טעות כלשהיא, העמוד נזרק ומתחילים מההתחלה. אחרי זה מועבר כתב-היד על מכונת אופסט אמריקאית משנות ה-50, והעיתון מופץ בכעשרים אלף עותקים.

המכשיר הכי "מתקדם" בעיתון היא מכונת הדפוס בת ה- 60 שנה

היום עומד העיתון בפני סכנת הכחדה, לאחר שבאמצע שנות התשעים נכנס הפונט הקליגרפי הראשון בשפת האורדו, וכיום אין ממש סיבה לא לעבור למחשבים. למרות זאת, עדיין מרשים לראות מסורת כתיבה כל כך עתיקה, שהצליחה להמשיך להתקיים עד לתקופה זו.

לכתבה המלאה.
לגלריית התמונות.