שם הארכיון, Ads Of The World, דיי מרמז על ייעודו. האתר אוסף ומתעד פרסומות מכל העולם, בתחומי הדפוס, טלוויזיה, אינטרנט, שיווק ישיר, ועוד. העיצוב של האתר מיושן ומכוער, הניווט וסינוון המידע נוראיים, אבל למרות זאת, מאגר הפרסומות בו הוא מהגדולים שאני מכיר. לזכות האתר אגיד שפרסומת אינטרנט מוצגות כקטעי פלאש מלאים ועובדים, פרסומות טלוויזיה כסרטונים, ודפוס בגודל מספיק גדול שאפשר לקרוא את הטקסט, ועל כל פרסומת ישנם נתונים על המשרד/סטודיו שהיו אחראים עליו.

מאגר שווה בהחלט.

בסט פליקר הנפלא הזה אפשר למצוא מגוון פוסטרים, מגזינים, לוחות שנה, אריזות, ספרים, לוגואים ועוד. הכל משנות ה- 50 עד ה-70 הנפלאות.

אומנם הבאז על הנושא הזה כבר עבר, אבל עדיף מאוחר… וכו'.
מה כבר לא אמרו על הלוגו החדש לתדמית של אולימפידת 2012 בלונדון?

שהוא הדבר הכי מכוער שנראה פה הרבה הזמן, שהוא מעולה בגלל שסוף-סוף יצאו מחוץ לקופסא המשעממת של תדמיות אולימפיות. 50,000 איש חתמו על עצומה להחליף אותו, 327 איש חתמו על עצומה להשאיר אותו. ראש העיר של לונדון, קן ליוינגסטון יצא בהצהרה שהמעצבים של הלוגו לא צריכים לקבל את הכסף עליו: ארבע-מאות אלף ליש"ט, ובנוסף הפרסומת הטלוויזיונית שלו גורמת להתקפי אפילפסיה.

מעולם לא היה לוגו שקיבל כל כך הרבה פירסום רע. או פירסום בכלל. לרוב השקות כאלה, שקורות כל שנתיים, עוברות דיי בשקט. אני מסכים עם חלק ממה שנכתב בכך שהוא בהחלט יוצא דופן, פשוט, שסוף סוף יש לוגו שלא חוזר על הקלישאות הקודמות שלו. אחת המטרות לתדמית החדשה הייתה פנייה לדור חדש של ילדים וצעירים, שמיום ליום מתרחקים יותר ויותר מספורט. ומהבחינה הזו הוא אכן עובד, אפילו נאמר שהוא מזכיר לצעירים תג גרפיטי.

אני עוד לא החלטתי אם הוא נורא כל כך כמו שהוא מוצג למרות שהתגובות הראשונות שלי היו זעזוע מוחלט, נראה לי שצריך לתת לו קצת זמן להתעכל. מי יודע, אולי ב- 2012 זה יהיה הדבר בעיצוב גרפי.

הסטודיו הקנדי Draftfcb, יצר שלט חוצות מוצלח ומקורי לארגון הסביבה העולמי WWF. השלט משתמש באור הטבעי ובצל שנוצר בסביבה שבה הוא נמצא, כדי להשתנות לאורך היום, וכדי להעביר את המסר.

התנצלות קצרה: שבוע שעבר חזרתי לחיי הסטודנט הממוצע, הוצפתי בשיעורים על מנת לפצות על הזמן שאבד, ולכן לא היה לי זמן לכתוב בתדירות שבה אני רוצה לכתוב. אני מקווה שבזמן הקרוב אשתלט על הבלאגן, לכן עד אז: קבלו את התנצלותי!

בשביל דברים כאלה, המציאו את האינטרנט,

כדי שנוכל לחלוק אותם אחד עם השני. אני חולה על סניקרס!

בזמן נשנוש חביתה ומוזלי עם אורי, ניהלנו שיחה על פליקר. האתר הנפלא הזה, על כל האפשרויות הגלומות בתוכו, מספק השראה אין-סופית. לפני שאני ואורי הגענו לתה, נזכרתי באתר שעושה שימוש מצויין במשאבים של פליקר (שזמינים לכולם, דרך אגב):
The Ad Generator

אתר פשוט לכאורה שכיף לשבת ולהסתכל עליו. האתר אינו מסחרי ונוצר ע"י אלקסיס לויד, סטודנטית בבית-הספר לעיצוב פרסונס ניו-יורק. האתר לוקח מילים ומבני משפטים מתוך מודעות פרסום אמיתיות, מערבב אותם טוב טוב, ויוצר משפטי פרסום חדשים לגמרי! אחרי זה, תמונות מתוך פליקר הקשורות למשפט (לפי תגים) משוייכות אל התמונה, ונוצרת מודעת פרסום על המקום.

המטרה של אלקסיס היא להראות איך שפת הפרסום מצד אחד מאוד עמוקה ומשמעותית, מפני שהיא מייצגת ערכי תרבות ורצונות אמיתיים. ומצד שני חסרת כל משמעות מפני שלאותם ערכים אין שום קשר למוצר שמנסים למכור לנו בפרסומת. האתר חוקר איך אותה משמעות נוצרת בעצם ע"י חיבור של שני הדברים: שפה ותמונה.

כשמפעילים את יוצר הפרסומות, מגלים שיש ממש משפטים מעולים (למרות שהם אקראיים) שיכולים ישר להיכנס לאיזה קמפיין פרסום. מה שלא מעיד טובות על אנשי הקריאטיב של חלק מהפרסום שקיים היום. אולי פשוט נחליף את כולם בכמה שורות קוד… ולפעמיים יש גם משפטים כמו:
בואו נלקק ערכים ביחד, לעוף במהירות הבריאות, חלב קפיטליסטי.

אז פעם הבאה שאתם צריכים לשלוף סלוגן לשיעור תקשורת חזותית, אתם יודעים לאן ללכת