פוסטים בנושא החיים היקום וכל השאר:
הצבעוניות המדהימה הזו נוצרה בגלל שצילמתי דרך זכוכית (ברכבת) ששיקפה חלק ממה שהיה מאחורי. צולם עם המצלמה של הפלאפון…
איך נראים 24 שעות בחייכם? שיער פרוע, עיניים רדומות, גרירת רגלים, ארוחת בוקר, לא לשכוח את הקסדה, שיעור סטודיו, ביקורות עבודות, הפסקת קולה, עוד ביקורות, לקנות חומרים, לפגוש אנשים, ללכת, לחזור, לעשות, לראות, בדיחות פרטיות, חברים, לעצור לרגע ולנשום.
פליקר חוגגים לכבוד הקהילה העולמית, וביום שבת, ה- 2007|05|05 מזמינים את כולם לתפוס את המצלמה וכל מה שצריך, ולתעד יום שלם, עשרים וארבע שעות, של חייכם. את הכרונולוגיה המצולמת שלכם, אתם מוזמנים להעלות לקבוצה מיוחדת שנפתחה במיוחד לכבוד האירוע, ולשתף את כולם. המטרה היא לראות איך יום אחד נראה מכל מקום בעולם (כמעט), ותמונות מהקבוצה יוצגו באירועי פליקר ברחבי העולם. קומץ תמונות נבחרות יקובצו לספר שיצא לכבוד האירוע.
הרעיון נראה לי מעולה, ויכול להיות מאוד מעניין לראות את יום שלם נראה דרך עדשת מצלמה. זה אפילו יכול להיות סרטון סטופ-מושן מקורי…
הפרוייקט הזכיר לי גם עבודת גמר שראיתי שנה שעברה בתערוכת הבוגרים של ת. חזותית בבצלאל, שבה הסטודנטית ריכזה תמונות מחיי היום יום של עשרות אנשים מרחבי העולם, שגם נכרך לבסוף לספר עשוי הייטב. אני לא זוכר של מי היה הפרוייקט, אז אם יש לכם מידע עליו, אני אשמח לקבל…
אז תתחילו לאסוף כרטיסי זיכרון ובטריות. לינקים לחייכם המצולמים, יתקבלו בברכה!
צ'לסי, ניו-יורק. 2005.
אני, ברגע קצת פרטי…
קרן ואני בקונגרס
"סיפור טוב במערב, המספר חיי ממנו… במזרח, השומע חיי ממנו…"
~סובח עזיז
הסיפור הפשוט על בריאת העולם
והנה תמה הבריאה, אלוהים יושב על סופו של יום ומביט במלאכת רוחו והיא כלילת יופי וזוהרת (וקצת לחה עדיין).
"הצרה", חשב, "שאין עתותיי לדאוג לכל הדברים שיצרתי",
וכך, נשא אלוהים קולו (קול דממה דקה) וקרא לשריו למען יחלק את העולם בניהם.
ראשון הופיע אוקיינוס. "אתה שבאת אלי ראשון, תקבל את רוב שטחו של העולם, מים רבים יהיו לך, סערות, שפע יצורים, מקטני עולם ועד הלוויתן, לך עושרו של העולם, לך תהומות, אליך יבואו כל הנוודים חסרי המנוח".
שני הופיע שר היער. "טוב שהגעת בזמן", אמר אלוהים, "בדיוק הרהרתי מתי תוכל לקחת לך את כל העצים, החורשות, הנחלים והנהרות. לבד בכל אלו, לך יהיו כל יערות העד, הסבך, מעיינות ושבילים נסתרים, נחשי ענק ופרפרים צבעוניים, תנינים, אליך יבואו כל ההרפתקנים, כל מחפשי הצרות, כל מחפשי האוצרות."
שר ההרים קיבל פסגות נישאות, שבילים על-פני תהום, שלג עולמים. אליו יבואו המתבודדים, המשוררים, ההוגים.
שר הערבה קיבל מרחבים וסוסים דוהרים (ועוד דברים רבים ששכחתי), אליו יבואו כל אוהבי החופש.
"זהו…" חשב אלוהים הטוב (שהיה כבר דיי עייף, ורצה ללכת הביתה). והנה… מופיע אחרון ומאחר, זקן ובלוי ועני. המדבר. ואלוהים שתק והמדבר שתק, נשא אלוהים הטוב עינו ואמר: "אחרת מאוד וכבר נתתי את כל שראוי לאחרים." חייך המדבר רגע וענה: " מה שאתה נותן - שלך לתמיד, ומה שאתה תאבד לעולם וכל מה שיש לך לתת, ראוי הוא."
ואלוהים שתק… וחייך… ואמר: "כבר אין לי מים רבים לתת לך, בן (ובאומרו זאת כמו נקרעה המלה מלבו),
רק מעיינות קטנים ונחלי אכזב, רק שיחים שדופים, רק סלעים קרחים."
פתח את שק הרוחות ומתוכו זינקה רוח קדים הלא היא השרקייה, ומתוכו יצא החמסין.
"רק צמא ורעב נותרו לי עבורך, בן". ניער אלוהים את השק וכל חולות המדבר ניערו ממנו ארצה
וכך נעורו כל יצורי הלילה, כולם קטנים ושדופי מראה. לקח המדבר את שניתן וראוי ואלוהים הטוב שתק וחייך… והמדבר שתק וחייך.
ואלוהים הטוב אמר: "ארץ משא ומסה עשיתיך, עכשיו הנני לעשותך ארץ מסע, אליך יבואו
כל הנוודים חסרי המנוח, כל אוהבי החופש, כל אוהבי הבדידות, כל מחפשי הצרות והאוצרות, כל ההרפתקנים, הנביאים, המשוררים. והיות שאתה כל כך עני, כל כך מר וקשה, אתה תהיה אבן הבוחן לכל הדברים הגדולים".
חג שמח לכולכם!