פוסטים בנושא כללי:
הבלוג The Book Design Review עוסק כמו שהשם מרמז, בעיצוב כריכות ספרים. הכותב פרסם את רשימת הספרים האהובים עליו לשנת 2007.
ממולצץ לחטט עוד קצת באתר, לראות כריכות ספרים מכל הסוגים והמינים.
את מדפי הוינטאג' האלה יצרו הסטודיו לעיצוב תעשייתי Jaren Goh, "איחוד של עבר והווה".
אני רוצה אחד כזה.
הפורמט הממוחשב של תמונה, במצבו הנוכחי, הוא דיי מוגבל. תוכן כל שהוא, צריך להתאים את עצמו למספר פלטפורמות שונות. טקטס ווקטורים למשל, יכולים להשתנות בצורה דינמית, מתאימים את עצמם אם הם על מסך מחשב, טלוויזיה, טלפון סלולרי, או מחשב כף יד.
עד היום, כדי להקטין או להגדיל תמונה היה צריך לחתוך ממנה חלקים בכדי להקטין אותה, או ליצור ידנית חלקים אחרים שלא היו קיימים כדי להגדיל אותה. כדי שתמונה תתואם למספר פלטפורמות שונות, היה צורך ליצור כמה עותקים שונים של התמונה. אך לא עוד! ד"ר אריאל שמיר וד"ר שי אבידן, פיתחו אלגוריתם מתמטי שמסוגל לעשות את זה באופן אוטומטי. המחשב בעצם "מנחש" איזה איזורים חשובים, ואיזה איזורים חשובים פחות בתוך התמונה. אם פתאום רוצים להקטין אותה בצורה דרסטית, אך לשמור על הפרופורציות שלה, התוכנה מעלימה את האיזורים הפחות חשובים בזמן אמת.
עכשיו כל מה שחסר זה תוכנה ליצירת קונספט, וכבר לא יצטרכו אותנו יותר… בקרוב בתוכנת העריכה הגרפית הקרובה לביתכם.
מקור
בחודש יוני נערכה בבניין ברחוב רוטשילד בת"א תערוכת "ארבעים השנים האחרונות".
הציגו בה עיתונאי, צלם ושני מעצבים גרפיים: גדעון לוי, מיקי קרצמן, להב לוי ודוד טרטקובר. באתר ארגון מתנדבים לזכויות אדם, "יש דין", שנתנו חסות לתערוכה, הועלו חלק הצילומים והפוסטרים שהוצגו שם.
מגזין העיצוב CANDY חוגג יום הולדת שנתיים, ויוצא עם גליון 8 חגיגי.
500 עמודים להורדה בחינם של כמה מטובי היוצרים בתחומים: גרפי, איור, תעשייתי, צילום, אופנה ועוד.
לכו קבלו את מנת הסוכר היומית שלכם.
בשבוע האחרון העברתי את זמני באחת ממערכות העיתון הגדולות בארץ, כדי להתחיל לעבוד במערכת כגרפיקאי (צריך לשלם על אלכוהול איכשהו…). מערכת של עיתון אפשר לתאר בכמה דרכים, ואחת מהם היא: לא החלטית.
כל חמש דקות משתנה וזז אלמנט כל שהוא. הכתבה הופכת מ-300 מילה, ל-250 מילה. הפיסקה זזה מעמוד אחד לאחר. תמונות גדלות וקטנות בקצת מסחרר. הכל מאוד דינמי עד שמגיעה השעה שצריך לסגור כבר לדפוס והכל מתאפס במקומו שניות לפני. בניגוד מוחלט לזה, ב- Wired כותבים על עיתון הודי, שעדיין יוצא לאור כשכולו בכתב יד קליגרפי.
כותבת קליגרפית בזמן עבודה על עמוד
צוות העיתון מורכב מ- 6 אנשים, שארבע מהם נקראים "כאתיבים" שהם בעצם כותבי העיתון המקדישים את עצמם לכתיבה קליגרפית של שפת האורדו העתיקה (שפת הקוראן). הם עוסקים בכתיבה מסוג זה למעלה מ-20 שנה. כתיבת עמוד אחד בעזרת עט קליגרפית, דיו וסרגל לוקחת כ- 3 שעות. אם הקליגרף עושה טעות כלשהיא, העמוד נזרק ומתחילים מההתחלה. אחרי זה מועבר כתב-היד על מכונת אופסט אמריקאית משנות ה-50, והעיתון מופץ בכעשרים אלף עותקים.
המכשיר הכי "מתקדם" בעיתון היא מכונת הדפוס בת ה- 60 שנה
היום עומד העיתון בפני סכנת הכחדה, לאחר שבאמצע שנות התשעים נכנס הפונט הקליגרפי הראשון בשפת האורדו, וכיום אין ממש סיבה לא לעבור למחשבים. למרות זאת, עדיין מרשים לראות מסורת כתיבה כל כך עתיקה, שהצליחה להמשיך להתקיים עד לתקופה זו.
אומנם הבאז על הנושא הזה כבר עבר, אבל עדיף מאוחר… וכו'.
מה כבר לא אמרו על הלוגו החדש לתדמית של אולימפידת 2012 בלונדון?
שהוא הדבר הכי מכוער שנראה פה הרבה הזמן, שהוא מעולה בגלל שסוף-סוף יצאו מחוץ לקופסא המשעממת של תדמיות אולימפיות. 50,000 איש חתמו על עצומה להחליף אותו, 327 איש חתמו על עצומה להשאיר אותו. ראש העיר של לונדון, קן ליוינגסטון יצא בהצהרה שהמעצבים של הלוגו לא צריכים לקבל את הכסף עליו: ארבע-מאות אלף ליש"ט, ובנוסף הפרסומת הטלוויזיונית שלו גורמת להתקפי אפילפסיה.
מעולם לא היה לוגו שקיבל כל כך הרבה פירסום רע. או פירסום בכלל. לרוב השקות כאלה, שקורות כל שנתיים, עוברות דיי בשקט. אני מסכים עם חלק ממה שנכתב בכך שהוא בהחלט יוצא דופן, פשוט, שסוף סוף יש לוגו שלא חוזר על הקלישאות הקודמות שלו. אחת המטרות לתדמית החדשה הייתה פנייה לדור חדש של ילדים וצעירים, שמיום ליום מתרחקים יותר ויותר מספורט. ומהבחינה הזו הוא אכן עובד, אפילו נאמר שהוא מזכיר לצעירים תג גרפיטי.
אני עוד לא החלטתי אם הוא נורא כל כך כמו שהוא מוצג למרות שהתגובות הראשונות שלי היו זעזוע מוחלט, נראה לי שצריך לתת לו קצת זמן להתעכל. מי יודע, אולי ב- 2012 זה יהיה הדבר בעיצוב גרפי.
כמעט חודש עבר מאז שהיה לי זמן לכתוב פוסט חדש, וחודש עמוס במיוחד זה היה.
בחודש הזה הספקתי לעבוד ימים ולילות על עבודות ולסיים את תקופת ההגשות ואת הסימסטר השני בשנקר, לעשות תאונה עם הקטנוע ולצלוע עם קביים במשך שבועיים, להגיע כמעט לכל ההגשות שהיו בשבוע האחרון של הבוגרים בשנקר (תמונות בקרוב), למצוא שתי עבודות לקיץ (שליח סושי וגרפיקאי בעיתון), ובאופן כללי כמעט ולא לישון.
אז עכשיו שכל זה מאחורי, אני חוזר בכוחות מחודשים, אז צפו להרבה תוכן בזמן הקרוב.
ולכל ילדי א' 5 היקרים, שיהיה לכם קיץ נפלא!