פוסטים בנושא פוליטיקה:
העבודה של האמן בריאן סטאופר נבחרה כתמונת השער למגזין "ניו-יורקר" לתאר את השבוע הפוליטי וההיסטורי שעבר על ארה"ב. גאוני.
"'חינוך מחדש' - מוסף חדש המבקש לעסוק בחינוך ואמנות, בחינוך לאמנות ובחינוך כאמנות, ביחס בין אמנות ואתיקה ובין חניכתו של אמן וחינוכיותה של חברה." מוסף מספר 7 למארב - מגזין אומנות ותרבות עכשיווית.
קצת ברגע האחרון, אבל לא נורא: "קול הרחוב" היא תערוכה טישרט שתפתח הערב בגלרית "מרגוזה 36″ ביפו. התערוכה היא תוצאה של תחרות עיצוב חולצות שקראה למעצבים וסטודנטים להביא את דעתם בנושאים חברתיים ופוליטים ערב חגיגות 60 שנה לישראל. התערוכה תציג 32 חלוצות של יוצרים, והחולצה שתיבחר על ידי מבקרי התערוכה תוצא בסוף למכירה.
קול הרחוב - תערוכת טישרט אקטביסטית
פתיחה: יום חמישי, 2008|04|24, שעה 20:00
כתובת: יהודה מרגוזה 36, יפו-ת"א
ימים נוספים: ו' בין השעות 11:00-16:00, ש' בין השעות 19:00-21:00, א'-ג' בין השעות 11:00-16:00, 19:00-22:00
סגירה: יום רביעי, 2008|04|30, שעה 16:00
כניסה: 10 ש"ח
בחודש יוני נערכה בבניין ברחוב רוטשילד בת"א תערוכת "ארבעים השנים האחרונות".
הציגו בה עיתונאי, צלם ושני מעצבים גרפיים: גדעון לוי, מיקי קרצמן, להב לוי ודוד טרטקובר. באתר ארגון מתנדבים לזכויות אדם, "יש דין", שנתנו חסות לתערוכה, הועלו חלק הצילומים והפוסטרים שהוצגו שם.
לפני שלוש שנים, כשהפלישה האמריקאית לעיראק הייתה בעיצומה, ייצרו המעצב סימון רובסון וחברו בארי מאקנמרה, את הסרטון "What Barry Says". הסרט נוצר במטרה להדגיש את דעותיו הפוליטיות של בארי ולמשוך את דעת הקהל הרדום, והוא בחינה מחדש וביקורת בלתי-מתפשרת על מדניות החוץ של ארה"ב, הפלישה לעיראק והפרוייקט למאה האמריקאית החדשה.
כדי להשיג את מטרתם יצרו השניים סרט אנימציה מעולה ונוקב, שממחיש בדיוק (קר) את מילותיו של בארי הנשמעות לאורך הסרט. כשיצא אז, עורר תגובות וגלים רציניים בתקשורת ומערכת הפוליטית, ונחשב לאחד מהביקורות החזקות והקשות שנעשו על כהונת בוש והתנהלות ממשלו.
"הפרוייקט למאה האמריקאית החדשה" - Project for the New American Century הוא צוות חשיבה אמריקאי,
בעל דעות שמרניות מובהקות, שתמך בצורה נלהבת בפלישה ב-2003.
חלק מאמונת הקבוצה הזו, שהפלישה היוותה חלק מרכזי באג'נדה שלהם, הן:
~ מנהיגות אמריקאית טובה לאמריקה ולעולם כולו.
~ מנהיגות שכזו, דורשת כוח צבאי, פוליטי וערכים חזקים.
~ הגדלת תקציב הביטחון, וחיזוק כוחו של הצבא.
~ קידום הערכים האמריקאים לכל המדינות בעולם.
~ נטישת הסכם הגבלת הנשק הבליסטי בין ארה"ב לברית המועצות לשעבר.
מאז הסתבכות בוש בבוץ העיראקי, סר חינה בעיניי הציבור, וכיום נחשבת לקבוצה לא-רלוונטית.
הסרט גרר אין ספור חיקויים, ואחד הטובים שראיתי נעשו על "תוכנית-העל של גוגל" ומדבר על פלישת גוגל לחיים הפרטיים שלנו.
אפילו בביצה הקטנה שלנו, ראיתי חיקוי זול של השפה הגרפית של הסרט, בתשדיר בחירות פולטי, בבחירות האחרנות לראשות הממשלה.
שמות הסרטונים, שנוצרו ע"י קדימה (ומשרד הפרסום שהם בטח שכרו) מעידים על איכותם יחסית לסרט המקורי:
אבא של ביבי, ביבי זה אותו הביבי.
(הצפייה בזוועות האלה, היא באחריותכם בלבד)